זכר
נקודת המוצא של סדרת ציורים זו היא הצירוף של שני דימויים המכוונים לאותו מקום. הראשון, ריבוע אפור, פיסת קיר לא מסוידת בפנים הבית, זכר לחורבן בית המקדש. לעומתו, אריח של כיפת הסלע המעטר מבחוץ בתים מוסלמיים רבים. למעשה הסדרה נולדה מתוך חוויית ביקור בשני בתים בסביבתי הקרובה בגליל הנושאים על קירותיהם את שני הדימויים האלה. נוצר דו-שיח, כאשר נשאלת השאלה אם דו-שיח זה הוא אפשרי, או שצירוף שני הדימויים בעצם אומר שהחורבן שלי הוא הבניה של הזולת, ולהפך. עם התקדמות הסדרה הריבוע האפור מציע הבנה שאובדן וחוסר שלמות הם מרכיבי יסוד של החיים.
אפשר לקרוא עוד על סדרה זו במאמר מאת נעה יובל חכם, ירושלים החרבה והבנויה: 'זכר לחורבן' ביצירתה של רות קסטנבאום בן- דב.
זכר 1, 2005, שמן על בד, 70/140 ס"מ
זכר 2, 2005, שמן על בד, 70/70 ס"מ
זכר 3, 2007, 70/70 ס"מ
חורבן\בית, 2005, שמן על בד על עץ, 123/32 ס"מ
מסגרת עץ מכילה 14 ציורים, 12 מהם מסודרים בזוגות. בזוג הראשון שוב הריבוע הכהה מול כיפת הסלע. בזוג שמתחת, הדיכוטמיה מתחלפת והמקדש מופיע במעומעם ליד כיפת הסלע הנמחקת. וכך ממשיכים הזוגות של חורבן ובניה, מחיקה וקיום. הבית הפרטי המתקיים על שרידי בית קודם, הבית ההרוס שלי מול קיום פניו של האחר. השלב הבא הוא קיום הפנים שלי מול השחתת פני הזולת, אך כשניסיתי לצייר זאת לא יכולתי, וציירתי בעצם את פניי שלי בשני המצבים, של שלמות והרס. השחתת הפנים, האדם, מביא לשבירת החלוקה לשני טורים, לסיום משותף, ליחד, אך זהו קיום משותף ללא מקדש, בית או פנים, ונשארת רק אדמה שוממה ויבשה.
זכר 4, 2005, שמן על בד, 15/77 ס"מ
זכר 5, 2007, שמן על בד על עץ, 15/77 ס"מ
זכר 6, 2007, שמן על בד על עץ, 15/77 ס"מ
בזכר 4-6 הריבוע האפור, החלק הלא מסויד של הבית, מביא אתו קבלה של ההיעדר, ההבנה שהחיים הם לא מושלמים, אך היצירה האנושית ניזונה דווקא מאותו חוסר שלמות. הריבוע הלא מסויד הופך לבד ציור ללא שכבת הבסיס (הגרונד), המצמיח ציור. מופיע דימוי של צמח; אחרי כן נוצר ציור של כוס המתמלא על-ידי מים, פרח, וכן על-ידי עיבוי חומריות הצבע, ולצדו הפחתת רמת הדיוק והגימור; לבסוף, דמויות אהובות שהיו ואינם מועתקות מאלבום התמונות – ככל שהדימוי והזכרון טריים יותר, כך מתמעטת הבהירות והשלמות שלהם.
בווריאציות על הריבוע האפור הוא הופך לזירה של המצאה, דמיון, ואפילו שעשוע.
ווריאציות על ריבוע אפור 1, 2006, שמן על בד, 44/44 ס"מ
ווריאציות על ריבוע אפור 2, 2006, שמן על בד, 44/44 ס"מ
ווריאציות על ריבוע אפור 3, 2006, שמן על בד, 44/44 ס"מ
ווריאציות על ריבוע אפור 4, 2006, שמן על בד, 44/44 ס"מ
זכרון צילומי: שני דימויים מאותו רגע כמעט שכבו בשני אלבומי תמונות וחיכו להתגלות. דומים מאד, ובכל זאת כל-כך שונים: ילדה עם ובלי אמה.
זכרון צילומי, 2005, שמן על בד, 40/80 ס"מ
שבעת הציורים הבאים קוראות תיגר על התלות שלנו בצילומים כדי לזכור, ומהווים נסיון לצייר הפנים של ארבע נשים מתוכי. התוצאה היא תיעוד של הבלתי אפשרי, של הכשלון – או אולי של אפשרות ההסתפקות בחלקי ובקטוע.
זכרון לא צילומי (אמא, סבתא, דודה, חברה) 1-7, שמן על בד על עץ, 21/15 ס"מ
פגישה? (בעקבות כתב-יד המעראג' נמה), 2007, שמן על בד, 116/180 ס"מ
בציור גדול זה החותם את סדרת זכר, משתרגים זכרונות אישיים, הסטריים ודתיים במעין חלום בהקיץ, כאשר גיבורות וגיבורי הילדות הפרטיים והציבוריים שלי מביטים במפגש בין משה למוחמד בירושלים השמיימית, כפי שמופיע בכתב-יד מוסלמי עתיק.