14.9.2016

פרשת השבוע פותחת במילים "כי תצא למלחמה על אויביך," עם דינים העוסקים בשבויית מלחמה, ממשיכה עם "כי יקרא קן ציפור לפניך," ובתווך "לא יהיה כלי גבר על אשה." כל אלה ועוד עומדים ברקע אוסף הדימויים בעבודה זו.

כי תצא, 2015, שמן על קלף, 50/70 ס"מ

לפני כשנה יצרתי אותה במסגרת השתתפות בפרויקט נשות הספר, שבו הוזמנתי ליצור מעין מדרש חזותי לטקסט, על קלף. בתחילה סרבתי להזמנה, במחשבה שהפרויקט לא קשור לעיסוקים שלי באותו הזמן, עד שגיליתי שפרשה זו חיכתה בסבלנות שאגלה אותה ואת משמעותה לי – דווקא בעת ההיא.

הנה תרגום חופשי של הצהרת האמן שצורפה לעבודה:

אני כעת אם לשלושה חיילי צה"ל, ולצד הוקרה על האחריות והמנהיגות שהם מגלים, אני מתפללת לשלום גופם ונפשם. אני הציפור האם, שצריכה להישלח מן הקן לפני שהביצים נלקחות. אולי אני גם האישה בשבי, גלוחת ראש ובוכה, מכיוון שלעתים מציאות הסכסוך התמידית כמו-כולאת אותי, עם דרישותיה לנאמנות והקרבה עצמית, ועם כישלוני לחפש אחר חלופה של שלום.  ילדיי התחייבו להגן על מדינתם גם במחיר חייהם, בטקס שבו הם אחזו בתנ"ך ביד אחת וברובה ביד השנייה, שניהם נצמדים זה לזה בפעולת הצדעה. הדמות הנשית המבצעת זאת מעלה מחשבות על איסור לבישת כלי גבר על-ידי אישה (וההפך), ותהיות על המשמעות והמחיר של שיוויון מגדרי. המראה של התורה צמודה לנשק מזכיר לנו שלמילותיה הכוח לתת חיים ומוות, לעורר אהבה ואלימות. "הפוך בה והפוך בה דכולי בה (=שהכל בה, פרקי אבות ה', כ"ו)." עלינו מוטלת המשימה לפרש את מילות התורה ולהוציא מהן את הטוב, מבלי למוסס את עוצמתן ותשוקתן.

המפגש עם חומר חדש, הקלף, בעל מרקם עשיר ומורכב, הוביל אותי להשאיר את רובו חשוף, וכן לאפשר לקווים ולכתמים והטבעיים שבו להנחות אותי בעיצוב הדימויים ומיקומם.

נ.ב. כשאני קוראת את הפרשה היום, אני מתרשמת מהראייה המפוכחת שלה: האלימות היא מציאות אנושית, שמשתקפת הן בבמלחמה והן באכילה. החוקים כאן נועדו למתן את האכזריות הכרוכה בשתיהן. וגם, לפעמים הזמנה מבחוץ יכולה להניע תהליכים עמוקים – ולראיה, חלק מהדימויים שכאן מופיעים גם בעבודות חדשות שלי.

 

מידע על רכישה: כחלק מפרויקט נשות הספר, הדפס אמנותי ירושלים הוציא סדרה מוגבלת של הדפסי היצירות. אם רוכשים אותם דרך האמניות, הן זוכות לחלק מהתמורה (במחיר קבוע של $345, כולל משלוח). לפרטים נוספים, פנו אליי ruthkbd@gmail.com