התערוכה הקבוצתית דברות ודברים תיפתח בשבת, 12 בפברואר בבית אוסף קופפרמן. אציג שם את הפרשנות שלי לדיבר העשירי לא תחמוד.

מתוך טקסט התערוכה:
בבסיס כל חברה אנושית נהוגים עיקרים, דברות ודברים, ציוויים וחוקים, הבאים להסדיר ולהתקין את אורחות חייו של החבר בה, את אמונותיו, את היחסים בינו לחברו ובינו לאלוהיו. מערך עיקרים והסכמות זה משתנה מתרבות לתרבות ומעת לעת, והוא הנותן להן את צביונן וזהותן.
את התערוכה 'דִּבְּרוֹת וּדְבָרִים' הגתה ויזמה האמנית עידית לבבי גבאי במהלך שנת 2020. הרעיון, היוזמה ודחיפות המעשה התעוררו בה לנוכח חוויית הקיום הקשה שבה חברו יחד משבר רפואי כלל עולמי, סגרים, חוסר יציבות פוליטית, מחאות חברתיות ושיתוק התרבות והאמנות. בתקופה זו נחלקה החברה הישראלית ונחבלה, ולרגעים נדמה היה שהיא מאבדת את העוגנים המשותפים בה. בין החדשות וחדשות הכזב הלך והתערער האמון במרחב השיח ובמנהיגיו. כל אלו כרסמו אט אט בביטחוננו האישי ובתחושת החִברוּת והשייכוּת שלנו. נקודת המוצא של תערוכה זו היא 'עשרת הדיברות' המקראיים. 'עשרת הדיברות' כקוד אתי ראשוני ומכונן בתרבות המערב וכתשתית יסוד במסורת ישראל.