5.10.2020

כמה חברים העירו על השוני בדיוקן העצמי שלי השנה, חוליה טרייה בסדרת דיוקן עצמי לשנה חדשה.

דיוקן עצמי מקרוב עם חיוך ואור מתון ואחיד

דיוקן עצמי לשנה חדשה תשפ"א, 2020, שמן על בד, 15/19 ס"מ

במבט ראשון החיוך וודאי בולט על רקע הפנים הרציניות של מרבית הדיוקנאות משנים עברו. אך הייתי רוצה למקד את המבט על היבט אחר, האור בציור. במקום הקונטרסט החזק בין האור והצל ברבים מהציורים הקודמים, יש כאן אור בהיר ומתון השוטף את כל הפנים, עם הבחנות דקות יותר של אור וצל. השילוב של תאורה זו יחד עם החיוך מקנה תחושה אחרת לדיוקן החדש.

דיוקן עצמי מקרוב משנת 2013, עם תאורה מימין וצל משמאל

דיוקן עצמי תשע"ד, 2013, שמן על בד, 27/20 ס"מ*

דיוקן עצמי מקרוב עם משקפיים ותאורה דרמטית משמאל

דיוקן עצמי תשע”ח, 2017, שמן על בד, 27/16 ס”מ

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ובאמת אני נוטה לחפש את התאורה הקיצונית לא רק בסדרה זו אלא גם בעוד נושאים, למשל בציור נוף וברישום מודל.

ציור נוף אופקי צר וארוך עם צלע הר מוצל על רק מואר

ללא כותרת, 2016, שמן על בד, 15/60 ס"מ

רישום אישה בפחם עם הבדלי אור וצל חזקים

מור, 2013, פחם על נייר, 50/70 ס"מ

נראה לי שהדיוקן של תשפ"א מציע דרך נוספת, שמוצאת את הדרמה גם באור של אמצע היום. אם השנה הקרובה תביא איתה חוויות יוצאות דופן אקבל אותן – כפי שאמשיך לעתים לחפש ניגודי אור וצל חזקים –  אך אני מייחלת גם לימים של תאורה אחידה ועדינה, וממש לא משעממת.

שנה טובה ומתונה!

*ציור זה יוצג בקרוב בתערוכה קבוצתית סלון הקוביה בנושא דיוקן עכשווי בגלריית הקוביה בירושלים במסגרת פסטיבל מנופים, שתיפתח ב-29.10.2020 (או לאחר סיום הסגר).