הכנסת אורחים\שלומי שוורצברג

Reading Faces, 1998, oil on canvas and text on wood, 19 X 25 cm

בסדרת עבודות קודמת שהוצגה במוזיאון ע"ש חיים אתר בעין חרוד ובמוזיאון ינקו-דאדא בעין הוד, בדקה רות קסטנבאום בן-דב את היחס בין שפת האומנות לשפת היהדות.  בציור "לקרוא פנים" (1998), ניתן לארות את דיוקנה העצמי של רות מעומת עם דף מ"ב ממסכת עבודה זרה בתלמוד, ובו מודגש במשפט "כל הפרצופין מותרין חוץ מפרצוף אדם".  גם בעבודות אחרות שהוצגו נוצר עימות בין דיוקנה העצמי לבין קטעי טקסטים מהמקורות.

בסדרת העבודות החדשה, "הכנסת אורחים", השתחררה רות קסטנבאום בן-דב מהעול המסוים של בדיקת שפת הציור כנגד ההגבלות המוטלות עליה על ידי היהדות.  שחרור זה מביא לסדרה שמחה יותר, שבה נוקטת רות מנהג הכנסת אורחים.  היא מזמינה, מארחת לראשונה אנשים בסטודיו שלה, שעד עתה היה מקום פרטי לחלוטין.  בסדרה זו מתחילה רות לצייר דיוקנאות של אנשים אחרים, מתמקדת באחר ונוטשת, זמנית לפחות, את העיסוק האינטנסיבי בדיוקן עצמי.

כראוי להכנסת אורחים, היא נוהגת כבוד באורחיה.  היא מנסה לצייר את היושב מולה כסובייקט ולא כאובייקט.  כסובייקט בעל רצונות, המחליט בעצמו אלו בגדים ילבש לכבוד המעמד, באיזו תסרוקת יופיע ועוד.  במהלך העבודה, היא מפסיקה את מלאכת הציור, ומראה את התוצאה לאדם המצויר, מאזינה לתגובתו ומנסה להעניק לו מעמד שוויוני לשלה, כציירת הקובעת בעצם את הדימוי שלו, את התוצאה הסופית על בד הציור.

בתהליך ארוך, הכולל עשר פגישות ויותר, נוצר מפגש אינטימי בין הציירת לבין האדם שמולה.  שניהם גם יחד נחשפים זה לזה.  בתחילה מתבצעים רישומי הכנה של האדם, שיושב על כסא.  לאחר מכן מגיע תור "הציור הגדול", המכיל את כל הגוף וסביבתו ולבסוף, כשההיכרות מגיעה לאינטימיות רבה יותר, מתאפשר ציור תקריב של הפנים.  הציור הגדול מתייחס לאדם עם התוספות שהוא מביא לפגישה.  בציור ניתן לראות את לבושו, את תנוחת הישיבה שבחר ופרטים נוספים, שכולם יחד רומזים על מוצאו, אורח חייו, אופיו ומצב רוחו של המצויר.

בדיוקן הפנים הקטן נעלמות כל התוספות והדמויות נחשפות למולנו במלוא האינטימיות שנוצרה בינן לבין האמנית.

רות בחרה את כל הדמויות שציירה מהאזור שבו היא גרה, קרי גוש שגב, כרמיאל והכפרים הערבים בסביבה.  מה שנחשב בדרך כלל לפריפריה מרוחקת, הפך בזכותה למרכז.  מרכז של מפגשי תרבויות וזהויות.  מפגש של שמחה.  מפגש של
הכנסת אורחים נדיבה, המנוגד לאלימות ולשנאה שאנו חווים כעת סביבנו.

                        רחל, עמי, חסנה