רות קסטנבאום בן-דב

ציורים ומילים

קופפרמן, הנוף ואני

28.1.2020

יומן אירועים זה מוביל אל התערוכה שדה ראייה בבית אוסף קופפרמן בקיבוץ לוחמי הגטאות, שפתיחתה הקרובה מהווה עבורי דווקא סגירה של מעגלי עשייה רבים (ואולי פתיחת חדשים). הוא מתעד מפגשים בין אנשים ויצירות, ומעלה קשרים מפתיעים בין יצירתו של משה קופפרמן לבין הנוף.

ינואר 2002

בגשם שוטף אני נוסעת מהגליל לירושלים עם בני התינוק (הנקרא משה) לגלריה ארטספייס, שם מוצגת התערוכה שתי וערב: מחוות אמנים למשה קופפרמן ומתקיים מפגש עם האמן. תערוכה קבוצתית אינטימית זו מתקיימת במקביל לתערוכת היחיד הגדולה של האמן במוזיאון ישראל, כל הדרך ועוד פסיעה, באוצרות יונה פישר. בין הציורים שלי המוצגים בתערוכת המחווה מוצג ציור נוף זה:

רות קסטנבאום בן-דב, נוף מכיוון שורשים 2, 2001

נוף מכיוון שורשים 2, 2001, שמן על בד, 90/90 ס"מ

לאחר כרבע שעה של נסיעה, שילוב הגשם עם ההקאה של הנוסע הצעיר הכריע אותי ובפניית פרסה חזרתי הביתה. חברה צלמת שהשתתפה באירוע סיפרה לי שקופפרמן עמד והתבונן ממושכות בציור הנוף שלי.

חורף 2003

עוד יום גשום, והפעם אני נוסעת לקיבוץ לוחמי הגטאות לראות את בית אוסף קופפרמן, חלל תצוגה שנפתח כשנה קודם לכן בצמוד לסטודיו הפעיל של האמן. אני המבקרת היחידה במקום, וכשאני מתבוננת בציור זה עולות לי דמעות בעיניים:

משה קופפרמן, ללא כותרת, 1987, שמן על בד, 194.5/130 ס"מ

משה קופפרמן, ללא כותרת, 1987, שמן על בד, 194.5/130 ס"מ

על אף החיבור החזק שלי לציור פיגורטיבי, משיכות המכחול בעבודה מופשטת זו שואבות אותי פנימה אל תוך החלל הציורי הפנימי המורכב, בעודן נוגעות בי לעומק.

אני יוצאת מהאולם אל מבואת הכניסה ומשה קופפרמן נעמד מולי, מתעניין מי אני, ומזמין אותי אל הסטודיו שלו. הוא מכין לי כוס תה ומגיש לי עוגיות עבאדי. אנחנו משוחחים על אמנות. אני מנסה בביישנות לספר לו על חוויית ההתרגשות מציורו, ועל נדירותה. אני מזכירה לו את התערוכה בגלריה ארטספייס אך לא את ציור הנוף שלי שהיה שם (שוב ביישנות). בנסיעה דרומה, הפעם בהפוגה מהגשם, ההתרגשות מהמפגש גורמת לי לפספס את הפניה מערבה והביתה.

משה קופפרמן, כריכה של ספר סקיצות, 1966, דיו על נייר, 24.7/34.7 ס"מ

משה קופפרמן, כריכה של ספר סקיצות, 1966, דיו על נייר, 24.7/34.7 ס"מ

יוני 2003

משה קופפרמן נפטר. הסטודיו שלו נשמר והופך לחלק מחללי התצוגה בבית אוסף קופפרמן.

ינואר 2016

חיפוש אחר נושא לתזה בלימודי מ.א. בתולדות האמנות באוניברסיטת חיפה מביא אותי שוב לאוסף קופפרמן (לאחר ביקורים נוספים במשך השנים). אני מתעניינת אם אפשר לראות את מה שיונה פישר כינה "אלבומי מתווים" של האמן (בין היתר בקטלוג אותה תערוכה מוזיאלית משנת 2002). רוני בן-דור (ריבוש), מנהלת האוסף ונכדתו של קופפרמן, פותחת עבורי מגירות בארכיון האוסף ומוציאה מתוכם ספרי סקיצות רבים, רובם בלוקים פשוטים שהוציאה אגודת הציירים.

בספרי הסקיצות של סוף שנות הששים אני מוצאת דפים רבים בסגנון זה, דומים לדימויים שראיתי אצל יונה פישר. ברגע הראשון הם מזכירים לי נופים קטנים:

משה קופפרמן, מתווה, 1969, דיו על נייר, 34.7/ 24.7 ס"מ

משה קופפרמן, מתווה, 1969, דיו על נייר, 34.7/ 24.7 ס"מ

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אני פותחת בלוקים מוקדמים יותר ומגלה בהם להפתעתי רישומי נוף.

משה קופפרמן, מתווה, 1963, דיו על נייר, 34/ 24.7 ס"מ

משה קופפרמן, מתווים, 1963, 1965, 1966, דיו על נייר

משה קופפרמן, מתווה , 1966, דיו על נייר, 24/ 17.3 ס"ממשה קופפרמן, מתווה , 1965, דיו על נייר, 24/ 17.3 ס"מ

 

משה קופפרמן, ללא כותרת, 1962, שמן על בד, 32 X 36.5 ס"מ

משה קופפרמן, ללא כותרת, 1962, שמן על בד, 32 X 36.5 ס"מ

חקירת התמסרות האמן לדימוי הנוף לצד המשך יצירה והצגה של ציורים מופשטים הופכת לפרק ראשון בתזה שלי. אני מציעה לראות ביסוד הציורים המופשטים המוקדמים של קופפרמן את תבנית הדיוקן: פורמט אנכי עם ציר אנכי דומיננטי, בו צורה מרכזית ורקע, ועם חלל רדוד או שטוח. העבודה על הנוף בספרי הסקיצות תרמה לשינוי הדרגתי אך דרמטי בהתפתחות ההפשטה ביצירת האמן, אל עבר הפשטה אופקית בה אין כלל נושא מרכזי, אלא חלל מופשט כוללני, מורכב ומרובד, כמו אותו ציור מרגש משנת 1987: הפשטה נופית.

 

נובמבר-ינואר 2019

האוצרת דליה לוין מזמינה אותי להשתתף בתערוכה שדה ראייה באוסף קופפרמן, הבוחנת תגובות עכשוויות לנוף. לצד תערוכה זו אני חוברת לרוני כדי להציג את מתווי הנוף של האמן וכותבת טקסט קצר על הנושא שמוצב תערוכה.

אם במחקר שלי על קופפרמן גיליתי מעבר מתבנית תמונתית מבוססת דיוקן לתבנית מבוססת נוף, הציורים שאציג בשדה ראייה מחברים בין דיוקן לנוף (שניים מתוך שלושה) ;

רות קסטנבאום בן-דב, ארץ ציור, 2019, שמן על בד, 105/170 ס"מ

ארץ ציור, 2019, שמן על בד, 105/170 ס"מ

רות קסטנבאום בן-דב, נד נד 2, 2019, שמן על בד, 140/60 ס"מ

נד נד 2, 2019, שמן על בד, 140/60 ס"מ

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בין דמות ציירת בבגדי העבודה (היא מוכרת לי מאיפה שהוא) לבין נופי אשחר, נחל חלזון, כרמיאל ודיר אל-אסד (גם אזור זה נראה לי מוכר). בנוסף ישנו חיבור מבטים: בין מבט קרוב אל פיסת אדמה אל התבוננות רחוקה על הנוף, וכן בין המבט של אותה דמות בשולי הציור לבין מבטי הצופים.

אסיים בחיבור מעניין נוסף בין דיוקן לנוף, המחזיר אותנו אל יצירת משה קופפרמן: בציוריו המוכרים חתימתו מופיעה לעתים באופנים לא שגרתיים – בלב הציור ולא בפינתו, וכן מספר פעמים באותו ציור – ובמתווים מופיעות גם חתימות מוסתרות בין קווי הרישום. אני מציעה לראות בעבודה יוצאת הדופן עם החתימה סוג של חזרה אל הדיוקן, אך הפעם זהו דיוקן אופקי ונופי המייצג שם של משפחתו שאבדה, דרך אותיות ושפה ההופכות לדימוי.

משה קופפרמן, פרט ממתווה (חתימה) , 1969, דיו על נייר

משה קופפרמן, פרט ממתווה , 1969, דיו על נייר

פברואר 2020

פתיחת התערוכה שדה ראייה. לצדו תערוכת יחיד של אהרון מסג לראות יחף , וכן משה קופפרמן והנוף, תערוכת מתווי הנוף עם עבודות על נייר וקרטון של האמן. נעילת התערוכות לקראת חודש יוני 2020. במקביל, מתפרסם מאמר שלי על מתווי הדיו של משה קופפרמן באתר ערב רב.

הזמנה לתערוכה "שדה ראיה" באוסף קופפרמן בקיבוץ לוחמי הגטאות, 2020 הזמנה לתערוכה "אהרון מסג: לראות יחף" באוסף קופפרמן בקיבוץ לוחמי הגטאות, 2020

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

One Response to “קופפרמן, הנוף ואני”

  1. שני

    רות יקרה,
    כתבת יפה ונוגע!
    מרתק לראות את החיבור המפתיע בינך ובין האמנות של קופפרמן.
    שיהיו תערוכות מוצלחות!

Comments are closed.

תפריט נגישות