סדרת ארץ ציור משלבת בין גוף לנוף בדרכים שונות. אלה אינם גופים ונופים כלליים, אלא גוף הציירת והנוף הנשקף מהסטודיו שלה בגליל התחתון. עבודה בנוף במשך שנים (כאן וכאן, לדוגמה) מהווה תשתית לסדרה, שמכניסה הן את האמנית והן את הצופה אל תוך הקומפוזיציה. 

 

רות קסטנבאום בן-דב, ארץ ציור, , 2019, שמן על בד, 105/170 ס"מ; דמות ציירת הולכת על רצועה מעל לנופי הגליל התחתון.

ארץ ציור, 2019, שמן על בד, 105/170 ס"מ

בארץ ציור (שם הציור כשם הסדרה כולה) מוצגת דמות הולכת על רצועה מעל אשחר, ערב אל-נעים, נחל חילזון, כרמיאל ודיר אל-אסד . ידה האוחזת במכחול עוזרת לשמור על שיווי משקל. הנוף הנשקף מתעתע: הוא משלב התבוננות ישירה בנוף יחד עם מבטים מהאוויר, בעודו מפגיש קרוב עם רחוק – תקריב של פיסת אדמה עם צורת הארץ כולה. הדימויים השונים מרמזים שפעולת הציור עצמה, כמו גם החיים במקום זה, משולים להליכה על חבל דק, מהולים באהבה יחד עם חרדה.

פרט מתוך הציור "ארץ ציור של הציירת רות קסטנבאום בן-דב

פרט מתוך הציור "ארץ ציור" של הציירת רות קסטנבאום בן-דב

ארץ ציור, 2019, פרטים

 

 

 

 

 

 

 

במקום דיוקן עצמי רגיל שבו הציירת רואה את עצמה בנפרד מעצמה – את בבואתה במראה – ברוב העבודות בסדרה ארץ ציור היא נוכחת בתוך גופה ובתוך הציור, ועם זאת דמותה חלקית, ללא פניה. במקום הפנים תשומת הלב עוברת אל כפות הרגליים.  הליכה: אדמה, בשר, צבע  היא יצירה בת חמישה חלקים של הליכה על האדמה. נוצר מתח בין המשכיות וקטיעה כשהגוונים וסמיכות החומר משתנים מדימוי לדימוי. המהלך מסתיים (או מתחיל, תלוי בכיוון הקריאה) בעקבות ריקים באדמה.

רות קסטנבאום בן-דב, הליכה, 2018

הליכה: אדמה, בשר, צבע, 2018, חמישה חלקים, כל חלק 45/40 ס"מ

שני ציורי נד נד מראים את הנוף מנקודת מבטה של דמות המתנדנדת בנדנדה.

רות קסטנבאום בן-דב, נד נד 1, 2019, שמן על בד, שני חלקים, 140/60 ס"מ (כולל); שמים ואדמה מנקודת מבט של דמות מתנדנדת בנדנדה.

נד נד 1, 2019, שמן על בד, שני חלקים, 140/60 ס"מ (כולל)

רות קסטנבאום בן-דב, נד נד 2, 2019, שמן על בד, 140/60 ס"מ; נוף גלילי מנקודת מבט של דמות מתנדנדת בנדנדה.

נד נד 2, 2019, שמן על בד, 140/60 ס"מ

בעוד שנד נד 1 מציג את השמים והאדמה בשני בדים שהם קצוות פעולת הנדנוד,  נד נד 2 מראה מבט אחד, הוליסטי יותר, על העולם בעיני הדמות המתנדנדת. אם העבודות שנראו עד כה פעולת הציור (המגולמת בבגדי העבודה המוכתמים) נמשלה במרומז להליכה, על אדמה או על חבל, או לנדנוד בנדנדה, בשומר ישראל נראה שהיא משולה לתפילה. 

רות קסטנבאום בן-דב, שומר ישראל, 2020, שמן על בד, 120/100 ס’מ; ציור נוף גלילי מנקודת מבט של דמות מתפללת

שומר ישראל, 2020, שמן על בד, 120/100 ס’מ

זוג עבודות בעלות הכותרת ציור נוף מתייחסות ישירות לפעולת היד המציירת רגע לפני הנחת הכתם הראשון, באור ובדמדומים.

רות קסטנבאום בן-דב, ציור נוף (יום), 2020, שמן על בד, 140/70 ס"מ; דמות מול נוף עם יד מציירת ובד ריק

ציור נוף (יום), 2020, שמן על בד, 140/70 ס"מ

רות קסטנבאום בן-דב, ציור נוף (לקראת לילה), 2020, שמן על בד, 140/70 ס"מ; דמות מול הנוף מציירת בדמדומים.

ציור נוף (לקראת לילה), 2020, שמן על בד, 140/70 ס"מ

שני הציורים הבאים יוצאי דופן בכך שנראה בהם ראש הציירת, כשמבטה הוא פנימי לציור, אך הצל על גבה (והיד על כתפה) מהווה מבט נוסף, של צופה תודעתי הנוכח בעקשנות במהלך זמן היצירה. צופה זה, אם ביקורתי ואם אוהד, הוא לכאורה דמות חיצונית, אך ייתכן והוא לא אחר מהציירת עצמה ופרי תודעתה, והצל שלה הוא בדמותה או בדמות הוריה.

דמות מציירת נוף אשחר ונחף, וצל מוטל על גבה.

הברכה (והקללה) של המודעות, 2020, שמן על בד, 110/140 ס"מ

רות קסטנבאום בן-דב, צל הרים/הורים, 2020, שמן על בד, 70/70 ס"מ. דמות מציירת נוף עם צל כפול על גבה

צל הרים/הורים, 2020, שמן על בד, 70/70 ס"מ

חבל ארץ חוזר אל דימוי הציירת ההולכת על חבל מעל הנוף, ומקצין את השילוב בין המבטים הקרובים והרחוקים. אך למי שייכת הרגל המעומעמת הפוסעת לעומתה?

רות קסטנבאום בן-דב, חבל ארץ, 2020, שמן על בד, 120/100 ס"מ; דמות ציירת הולכת על חבל, הנוגע מקרוב במפגש בין הים לחוף ועולה אל מבט אווירי על הארץ כולה.

חבל ארץ, 2020, שמן על בד, 120/100 ס"מ

השכיבנו ומודים חוזרים אל התפילה, ואל החיבור – או כמעט חיבוק – בין גוף, טקסט, ונוף, עם נוף לילי ונוף לאור היום.

נוף לילי חשוך עם אורות, ובתחתית הציור יד וגוף נשי מחזיקים-מחבקים סידור פתוח.

השכיבנו, 2021, שמן על בד, 140/70 ס"מ

ידיים אוחזות בסידור תפילה בחזית, וברקע נוף ואדי עם שיחים ואבנים.

מודים, 2021, שמן על בד, 33/71 ס"מ

רוב הבד תפוס על-ידי צורה חדה לבנה, הנתפסת כשני עמודי ספר סקיצות פתוח, עם דימויים של ידיים בנוף בשחור לבן. ברווח המשולש שנוצר מעל הספר הפתוח מתגלה נוף הררי ויד האוחזת בספר.

ספר סקיצות מול הנוף, 2021, שמן על בד, 42/42 ס"מ

הדיפטיכון הבא מעמיד זה לצד זה שתי נקודות מבט שונות על הנוף, המשלימות זו את זו: מבט אל עבר סח'נין, שצויר מגג בית באשחר, ומבט בכיוון ההפוך שצויר מגג בסח'נין. אפשר לקרוא עוד על זוג הציורים כאן.

שני נופים זה לצד זה, בשניהם ידיים על מעקה בתחתית ומעליהן נופים עירוניים כפריים והרריים

ציורי גגות: אשחר-סח'נין (בוקר); סח'נין –אשחר (אחר הצהריים), 2021, שמן על בד, כל ציור 73/95 ס"מ

הנה מבט על כל אחד מהציורים בנפרד:

נוף עירוני באור בוקר מוזהב, עם ידיים על מעקה בתחתית הציור

אשחר-סח'נין (בוקר), 2021, שמן על בד, 73/95 ס"מ

נוף של בתי סח'נין וברקע הר עם בתי אשחר, ובתחתית ידיים על מעקה בטון.

סח'נין-אשחר (אחר הצהריים), 2021, שמן על בד, 73/95 ס"מ

ציורים אחרונים בסדרה, מהשנים 2024-2022:

שתי ידיים (עם אצבעות מוכתמות בצבע) פתוחות ומאחוריהן נוף גלילי. ביד ימין מונח כדור רובה.

נוף עם כדור, 2022, שמן על בד על עץ, 24/35 ס"מ

שלושה ציורים אנכיים, צרים וארוכים. בכל אחד מופיעות שתי דמויות בשני הקצוות, פונות זו אל זו. בשני הציורים מימין הן הולכות על חבל מעל הנוף, ובשמאלי הן פוסעות על שביל זרוע אבנים.

חבל או שביל?, טריפטיכון: מימין, לא/תחמוד, 2021, שמן על בד, 170/40 ס"מ*; במרכז, ארץ חמדה, 2023, שמן על בד, 175/45 ס"מ; משמאל, שביל, 2022, שמן על בד, 180/50 ס"מ

בשלושת הציורים הבאים, משנת 2023, ידיים אוחזות במכתב או פתק.

שתי ידיים אוחזות באיגרת אוויר עם כתב באנגלית, על רקע נוף לילי זרוע אורות.

איגרת אויר, 2023, שמן על בד, 38/96 ס"מ

שתי ידיים אוחזות בפתק עם המילים "לא יודעת", על רקע נוף לילי זרוע אורות קטנים.

לא יודעת, 2023, שמן על בד, 38/96 ס"מ

שתי ידיים אוחזות בפתק ריק על רקע נוף לילי זרוע נקודות וכתמי אור.

הפתק ריק, 2023, שמן על בד, 38/96 ס"מ

העבודה של שני הבדים הבאים, שהחלה באביב 2023, הפכה משמעותית ביותר עבורי בימים הקשים מהמחצית השנייה של אוקטובר 2023 ולאורך חודשי החורף של 2024.

נוף לילי חשוך נחתך באלכסון על ידי חבל מואר. חלקי גוף מוארים, כולל ידיים מוכתמות בצבע, מרמזים על דמות העומדת ליפול מהחבל.

כמעט נפילה, 2024, שמן על בד, 100/100 ס"מ

שתי רגליים בתחתית הציור הולכות על אדמה המתוארת בפרוטרוט, עם פרחים, אבנים, ועוד חפצים קטנים. לקראת החלק העליון של הבד המבט מלמעלה על האדמה נחתכת, ומעליה מצויר נוף ושמיים רחוקים.

פרידה, 2024, שמן על בד, 100/100 ס"מ

צילומי עבודות: מאיה ליפשיץ, דרור מילר ויגאל פרדו

* הציור לא/תחמוד נוצר כחלק מהתערוכה והפרויקט "דברות ודברים" בית אוסף קופפרמן, קיבוץ לוחמי הגטאות, 2022; יוזמה ואוצרות: עידית לבבי גבאי.

ארץ ציור מוצג במוזיאון אום אל-פחם לאמנות מ16.11.24 עד 1.4.25.
מבחר מתוך הסדרה הוצגו בתערוכת היחיד הלוליינית, בבית עלמא תל אביב ב-2022.
אחדים מהסדרה הוצגו גם בתערוכות קבוצתיות: דרך ארץ ביבנה והושעיה ב-2023, ושדה ראיה בבית אוסף קופפרמן בקיבוץ לוחמי הגטאות  ב-2020.